המצב הוא כזה: הזכויות שלי בתור אתאיסטית למרחב מחייה נורמלי נפגעות. אין לי כרגע הרבה מה לעשות, מטבע הדברים אני מביעה התנגדות.

האם שימוש בזכות חופש הדיבור יכול להחשב ל"הסתה כי זה יוצר אנוגוניזם ופילוג"?

אני חושבת שלא. השאלה למה זה יוצר אצלך אנטגוניזם? אני בן אדם טוב, מכבדת כל אנשים דתיים. משלמת לעירייה ומדינה מסים כדי שיוכלו לתחזק בתי כנסת, למרות שאותי זה לא מעניין כלל. אני בחיים לא הפרעתי לאף אחד להתפלל או להניח תפילין. גם אם היתי פוגשת ברחוב מישהו שמניח תפילין, אני כלל לא היתי ניגשת כמובן, נותנת לו פרטיות. ויש בית כנסת קרוב למקום המדובר. ואפשר גם בכיף - אני לא היתי אומרת על זה מילה אחת, להחזיק תפילין בעסק, גם בצורה גלוייה. - כל זה באמת לגיטימי. אני אגיד יותר מזה, אם הית מכירה את הפעילות שלי יותר, הית יודעת שאני מקדמת זרמי יהדות ליברלית ,כלמר אני לא משהי שהיא נגד דת היהודית, כמו שמנסים כמה בשכונה לצייר אותי. ברגע שמציפים את הרחובות בדוכני תפילין, זה מרגיש כמו פלישה. כמובן שיש המון נופלים, לכן יש בתי קברות לחיילים, בתי קברות מיוחדים וכולנו הולכים לשם לטקסים בימי זכרון. אני נגד להפוך את הרחובות שלנו לבתי קברות לעילוי שם - לא משנה של מי. זה לא אומר שאני לא מוכירה תודה או לא מעריכה את ההקרבה. לכולנו זה כואב, מוות של כל כך הרבה צעירים. לדעתי, ארגון חב"ד משתמש בכאב זה בצורה צינית כדי להשיג את המטרה - לשנות מרחב הציבורי שלנו לדתי יותר. דמוי כפר חבד או בני ברק.

אני אספר לך לגבי ג'. ג' ממש אוהבת לתקוף אותי. גם בקבוצת ..., יחד עם עוד חברות. המתקפות שלהן הן אישיות עם האשמות מאוד חמורות ד' הגיעה למצב לאיים אליי בהסתה נגד יהודים כי שלחתי זכותון להורים חילונים. אז כמובן שאני לא מתכוונת להשאר סמרטוט עליו ג' מנקה את הנעליים שלה. בקבוצות הלא ליברליות - ההודעות שמנהל לא אוהב - פשוט נמחקות וזהו. אצלי - אני לא מוחקת הודעות. אבל אני צריכה כלי כלשהו לעצור את ג' מלהשתלח בי - כי גם לי יש רגשות.