🟦 בעקבות הפרסומם של סגן ראש העיר עידן למדן ברמת השרון, היו תושבים שפנו לחגי פרנקל לגבי התכנות הקמת מחלקה גם ברעננה. רמת השרון - 💣הקמת מועצה חילונית

🟦 חבר מועצה חגי פרנקל עדיין לומד את הדברים ולא בטוח מה ההחלטה שתתקבל. 4.3.2026

🟦 לא ברור עדיין מי כתב את זה את הפנייה הבאה, אולי אותו אדם שפנה לחגי.

יתכן שהעירייה כולה או מרביתה חילונית. אין מחלוקת בנושא. בסדר 👍 

יש אגף תרבות. בסדר גם כן 👍 אין גם מחלוקת או ערעור על כך.

זה מספר חודשים, והרבה, שישנה מתיחות רבה בתחום של חגי ישראל. וזה מתבטא בעיקר סביב החגים.

ההגיון למחלקה לתרבות חילונית, לא אמורה להחליף את אגף תרבות של העיר, היא יכולה להיות גם מחלקה בתוך אגף התרבות הקיים. (זה ברמת מבנה המערכת).

יש נושא חשוב שהעלית, אני מסכים עם גרעין השאלה (מי רוצה להיות מיעוטים? קרי שנהפוך למיעוט?).
התשובה חשובה מאוד, והיא כמובן שאיננו "רוצים להפוך למיעוט". חלקנו, בתחומים שאינם תרבות למשל מיעוט, וזהו עולמינו. אך לא לשם זה מכוון.
המשפט ששב ועולה, בכל נושא חגי ישראל, ועליו אין עוררין:
" הם=הדתיים האורתודוקסים, משחקים מול מגרש פתוח".
ואנחנו, הרוב, מביטים בהם ונאלמים.

להסבר:
מי נתן להם בעלות על הדת? מי נתן להן בעלות על חגי ישראל? מי נתן להם בעלות על השבת?

התשובה: אנחנו. 
כמובן שלא מדובר באנשים ספציפיים, זה לא לגופם של בני אדם, אחר לגופו של עניין עקרוני.
אנחנו, כרוב חילוני, עשרות בשנים, זה מתחיל מקום המדינה, מהקמת העיר,  נותנים להם להוליך את המדינה, ובמקרה דנן - העיר, להיכן שהם החליטו, כי הם בעלי הדת היהודית, החגים והשבת. ואנחנו. שותקים. 
אנחנו הרוב, אבל אנחנו בהחלטה על תרבות יהודית-חילונית - מיעוט.
היהדות נלקחה, עם החגים והשבת לשליטתם המלאה. דין חג פורים בבית, ולא בהיכל גדול, הוא דין מה מותר ומה אסור בעולם האישי, הזוגי (גם שם הם דוחפים עצמם...המיעוט...ודעתם היא הרוב...לא סתם הרוב...כי זה מגרש פתוח...הם הפוסק העליון בכל תחום עם זיקה ליהדות, או שהדת דחפה עצמה לתוכו, ויצרה חוקים, בוואקום חילוני, ואנו נאלמים. וניקח את השבת - זה זה !
אם גלידת אותלו זה לא מיעוט שכופה עולמו על הרוב. היכן אנו חיים ? 
כי אז, אולי, אם יש הסבר אחר גלידת אותלו, ולהשתלטות דתית על השבת...אז זהו ההסבר של רפי קדושים למוריה וברקו "לדעתי זה לא השבת, זה פרוטקשיין", כך אמר לפני שבוע בערוץ 13. 
ברקו, שאינו עפרון עיתונאי מחודד, בנה שאלה עקומה, אך האמת נאמרה מפיו "ומה עם כיכר דה-שליט בפיתוח, בירידה לחוף השרון, שהיתה פתוחה ממתי שאני הייתי ילד קטן, כשיורדים לים". ענה לו רפי קדושים: "יש עסקים הפתוחים בשבת ויש שבוחרים לסגור". 

כיצד הכל מתחבר, מעבר לנכתב?
• כל עוד הם משחקים מול מגרש פתוח, בו החילונים רופסים, הם מתעלמים בכוחם והדםעתם העיר...מהיותן מיעוט....על הרוב. הם מיעוט ששולט ברוב! זאת האמת. 
מחלקה לתרבות חילונית, תאפשר באופן סדור, כחלק מעירייה ליברלית ופלורליסטית, תחת חסותה, עם הלוגו שלה: תרבות תורנית ותרבות חילונית. 
זה לא מיעוט ידידי, אני מסכים איתך, שיש בתחילה תפיסה ראשונית שאנחנו כאילו מיעוט, זה אינו ממקום של מיעוט, זה ממקום של אלטרנטיבה שיוויונית, בעיר ליברלית.
אם משפחה מאוד רוצה לחגוג הפסח בחברותא (בהנחה ואין מטחי טילים ומלחמה חלילה), אז המשפחה יכולה להתחבר לשורשים ולמסורת היהודית, של פסח, של יציאת מצריים, של יציאה מעבדות לחירות, ב-2 מקומות שונים לפחות, בקהילה שלהם, תחת קורת הגג של העירייה שלהם: אם הם רוצים- יש מחלקה לתרבות תורנית, להם דרך ואופן לחגוג את הפסח כדרכם, ויש אלטרנטיבה, שרירה, קיימת, לא ארעית, לא נלעגת, לא בצד, מעבר לגדר, להיפך, שווה בדיוק - והיא דרך המחלקה לתרבות חילונית - קריאת ההגדה בחברותא, באולם ייעודי לכך, בשמחה רבה, במקום בו נשים וגברים, ילדים וילדות - משפחות שלמות ילדיו הן, ללא הפרדה מגדרית, ללא רב זעוף שמכניס איסורים ואיסורים...ורק גורם להתרחקות וחילון טוטאלי. להיפך... מקום בו כולם שווים ושוות. לא מיעוט, ההפך. בבית, אנו לבד מיעוט, והשכנין בבית לבד מיעוט...ובהית הכנסת...המיעוט....הוא רוב עצום....ואנו כך...לא מלוכדים, לא מאוחדים, לא משנעים זה את זאת, זאת את זה ללכת להצביע בבחירות.
בית הכנסת...זה המקום, בה' הידיעה, ששם נוצר המארג האנושי החזק של הדתיים, שם הם מתגבשים, מכירים את כולם...ואז, וזאת דוגמה, ביום הבוחר...לא פלא שהם מצביעים 80-90%.... הם כולם וכולן מכירים ומכירות. 
הפוטנציאל הוא עצום.
זה התהליך החברתי שהם עוברים... ולכן...הפרדוקס נופל עלינו...אנו הרוב... במיעוט בבחירות.... כי המיעוט יודע להתלכד...להנות יחד שבוע שבוע, יש להם אחווה... ואז הם לוקחים בסוף גם את השליטה על הרוב החילוני הדומם. (למעלה מחציו בכלל לא הולך להצביע).
המחלקה הזאת, המחלקה לתרבות חילונית, תביא לשינוי דרמטי לטובה בקרב הציבור החילוני...החגים הללו...הם האור והשמחה.
זהר ידידי, אני גר בצמידות לבית כנסת, שנים רבות, מה שאני רואה שומע, זה התהליך...הם לא רק מאמינים בפרשנות שלהם את התורה, הם חברים וחברות לפני ואחרי התפילות של שבת והחגים...הם מסייעים זה לזה, וזאת לזאת כל העת, גם בלי מנגנוני תמיכה חיצוניים...המפגשים הקבועים הללו, אלו קשרים חברתיים מתחזקים, פוריים, האירועים...הם יוצאים ושרים אחרי תפילה עד חצי שעה ויותר... אנחנו זקוקים בדיוק לזה. זה חיבור אנושי. אין להם קשישים לבד בביתם...הם מרימים אותם...אין להם ילדים שנזנחים למוסדות של...מי יודע מי... הם מנהלים אותם... אני גר בשכונה חילונית -מסורתית, והיא חמה... הם חמים ומתלכדים... החילונים, רק רבים בינהם על חניות, וגדרות, ומתלוננים כל העת... הם ממש לא כך. החילונים מתנהגים כמיעוט... הדתיים ההפך... הם עם קשרים ורשת שלמה של אנשים...וככה אנו רואים אותם 80-90% מצביעים... כשאצלינו... פחות מ50%... אבל מתלוננים כל העת.

אני, אישית, אתן את כל שביכולתי להרים את המחלקה הזאת, כי הציבור כמהה לה, כי אנחנו כחברה חילונית, לפי רעות עיני,  הבנתי, "הוכנו שוק על ירך", כשלא עמדנו באחדות כולנו, אל מול האנטי-דמוקרטיה, מאז רצח רבין, וכמובן מאז,מלחמת טבח. החגים הללו, שלנו הם, לא פחות משלהם. וניתן לגיטימיות ומקום פיזי קבוע, להיפגש ולחגוג, להיפגש לכנסים תרבותיים נוספים, ואז נתלכד, וכקבוצה עם אנשים שבהם חיי היום יום זה בדמם, בנפשם, נגדיל הקבוצה, נצרף עם הזמן, עוד ועוד אנשים חדשים, שיושבים בבית בקבוצות קטנות, כמו בודדים.

למען זה, שנצליח 🙏 🌹

התיחסות שלי לנושא:

יש אגף תרבות. בסדר גם כן  אין גם מחלוקת או ערעור על כך.

זה מספר חודשים, והרבה, שישנה מתיחות רבה בתחום של חגי ישראל. וזה מתבטא בעיקר סביב החגים.

ההגיון למחלקה לתרבות חילונית, לא אמורה להחליף את אגף תרבות של העיר, היא יכולה להיות גם מחלקה בתוך אגף התרבות הקיים. (זה ברמת מבנה המערכת).

יש נושא חשוב שהעלית, אני מסכים עם גרעין השאלה (מי רוצה להיות מיעוטים? קרי שנהפוך למיעוט?).
התשובה חשובה מאוד, והיא כמובן שאיננו "רוצים להפוך למיעוט". חלקנו, בתחומים שאינם תרבות למשל מיעוט, וזהו עולמינו. אך לא לשם זה מכוון.
המשפט ששב ועולה, בכל נושא חגי ישראל, ועליו אין עוררין:
" הם=הדתיים האורתודוקסים, משחקים מול מגרש פתוח".
ואנחנו, הרוב, מביטים בהם ונאלמים.

להסבר:
מי נתן להם בעלות על הדת? מי נתן להן בעלות על 
אני ממש לא מסכימה.

זה לא אנחנו נתנו להם את המונופול. אלו אנשים ספציפיים ביננו.
וישש המון אחרים גם.

המלל הזה הוא הקעה עצמית מיותרת.

כדי לא "לתת להם בעלות על חגים" אנחנו צריכים שכל מנהלת בית ספר תבין שכאשר היא מזמינה רב או נותנת לבנות שירות להעביר שיעורים - היא זאת ש "נותנת להם בעלות על הדת"

כאשר ועד בנין מאשר או פשוט לא מתנגד לפרסום של אירועי חב"ד שתמיד כוללים תפילות - זה לתת בעלות "להם" על החגים.

וכדי שנצליח להתנגד - אנחנו צריכים כמויות של חילונים שמבינים את זה.

כי זה ממש בולשיט.
אנחנו אירגנו מסיבת פורים מצוינת וספונטנית קרוב ל2 מקלטים גדולים.
ועדיין בסוף הגיע ילד חב"דניק ועשה תפילה.

וכך "אנחנו" נותנים "להם" בעלות על החג.
כי מה הילדים רואים?

רואים שמי שעושה את ה"תפילה/קידוש/ברכת חג" - הוא:
1. גבר - אף פעם לא אישה
2. חב"דניק או פעיל דתי אחר שתמוד מוכרז "רב"
3. ותמיד זו תפילה במקום סתם ברכה