ליברלים - יחס לקהילות דתיות
רקע
היה שיח לגבי היותם של דתיים רבים אורטודוקסיים ליברליים או לפחות כאלה שאפשר לדבר איתם ולחיות לידם.
אני כמובן מכירה בעובדה שיש כאלה.
אני רק באמת רוצה למצוא אותם כדי להיות רגועה לפחות לגבי חלק מהבתי כנסת בעיר.
כדי לעזור לי ולעצמינו, אני פותחת דיון: "מה הם הקריטריונים?"
מציעה כרגע לחלק קהילות דתיות ל 3 קטגוריות:
1. משיחיות המקימות מדינת הלכה - אנחנו ממש נגדם, לא רוצים אותם בעיר ובשכונה
2. כאלה שלא יהיו חברים בקהילה זו אולי, אבל בתור שכנים, בגלל שהם מוכנים לשמור על גבולות איתנו, הם סבבה. הרי לא כלל התושבים בעיר יהיו ליברליים.
3. קהילות ליברליות ממש, כמו רפורמים
בסוף הדיון אני רוצה שיהיו לי שאלות לשאול את מובילי הקהילות כדי להבין לאיזו קטגוריה שייכים.
-------------------------------------
התיחסות של רותם:
רוצה להוסיף לחלוקה הזאת נושא הלכתי מרכזי שנקרא "מורא מלכות".
לחילונים זה עשוי להשמע כמו איזה ניואנס, אבל כשמנסים להבין דתיים, כדאי להבין את ההלכה שלאורה הם משתדלים לחיות.
ההלכה היא מאד קיצונית, כמעט בכל תחום. היחס לגויים, לחילונים, לנשים - קיצוני מאד. אני יכול להביא פה אלף דוגמאות, אבל לגבי זה מספיק לזכור דבר אחד - כל מה שקורה במאה שערים מגובה בהלכה.
אבל יש בהלכה גם מושג שנקרא "מורא מלכות".
ההלכה נכתבה רובה ככולה תחת שלטון זר, בגולה או בארץ ישראל הכבושה. לכן אומרת ההלכה במקרים רבים, שבעקרון אנחנו אמורים לפעול כמו שכתוב, אבל בגלל הפחד (=מורא) שלנו מהגויים ששולטים בנו (=מלכות), צריך להזהר ולהתמתן.
דתיים רבים ובערך כל החרדים מתייחסים גם למדינת ישראל כאל מלכות גויים, גם אתם אומרים טקסטים שאומרים את זה, למשל כשאנחנו מקריאים בפסח את "בשנה הבאה בירושלים הבנויה", זו התייחסות לכך שירושלים עדיין לא בנויה כי אין בה בית מקדש וסנהדרין, עד אז זה כאילו אנחנו עוד בגולה.
המשמעות היא שככל שמתקרבת מדינת ההלכה כבר אין מורא מלכות, כי ההלכה מנהלת את העניינים ואין יותר מלכות זרה (מכונה בתפילות גם ממשלת זדון).
אז לפעמים השכן הדתי החדש שלכם הוא חביב כי הוא אדם סובלני, כמובן שיש כאלה, ולפעמים הוא חביב אבל בשנה הבאה כבר יכה ברחוב נשים שלא כיסו את המרפק. זו המשמעות של האלמנט ההלכתי החשוב "מורא מלכות". גם בתוך בני ברק היה מורא מלכות, ועד השנה הם לא העזו להכריז על רחובות מופרדים מגדרית.
מורא המלכות הולך ונעלם מהארץ.